תאונת עבודה מי משלם: מדריך 2026 לזכויותיך
- Sharon glick
- 9 ביוני
- זמן קריאה 10 דקות
הטלפון מהמנהל הגיע, או אולי אתם עדיין במיון. היד כואבת, הגב תפוס, הראש לא פנוי, אבל שאלה אחת כבר יושבת חזק: מי משלם עכשיו. המשכורת לא מחכה, ימי ההיעדרות מתחילים להצטבר, ובמקביל צצות גרסאות סותרות מצד המעסיק, משאבי אנוש, רואה החשבון או הסוכן.
בדיוק כאן הרבה נפגעים עושים טעות. הם מחפשים תשובה אחת לשאלה "תאונת עבודה מי משלם", כשבפועל יש כמה משלמים אפשריים, וכל אחד פועל לפי כללים אחרים. לפעמים המעסיק משלם חלק ראשון, אחר כך נכנס הביטוח הלאומי, ובמקרים מסוימים יש גם פוליסה פרטית או עילת תביעה נפרדת נגד המעסיק. מי שמטפל רק במסלול אחד, משאיר לעיתים כסף וזכויות מחוץ לתמונה.
כעורכי דין בתחום נזקי הגוף, אנחנו רואים שוב ושוב שהבעיה אינה רק עצם הזכאות. הבעיה היא התיאום בין הערוצים. אותו מסמך רפואי יכול לעזור במסלול אחד ולפגוע במסלול אחר אם הוא נוסח לא נכון. אותו תשלום שנכנס לחשבון יכול להיות הקלה מיידית, אבל גם ליצור אחר כך שאלה של קיזוז, סדר תביעות, או חוב אם תביעה אחרת נדחית.
המאמר הזה נועד לעשות סדר מעשי. לא סיסמאות, אלא מפת עבודה ברורה מהרגע הראשון שאחרי הפגיעה, דרך התשלום הראשוני, ועד בחינה של פיצוי רחב יותר אם הנזק נמשך.
תוכן עניינים
מבוא נפצעתי בעבודה, מי דואג לי עכשיו? - שלושת מקורות התשלום שצריך לבדוק - מה חשוב להבין כבר עכשיו
התחנה הראשונה חובות המעסיק ביום הפגיעה ובימים שאחרי - מה לדרוש מהמעסיק מיד - מה לא עובד טוב מול מעסיקים - בדיקת בסיס קצרה מול המעסיק
המסלול המרכזי קבלת דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי - איך המסלול הזה עובד בפועל - כלל 12 הימים שחשוב להבין נכון - מה לרכז לפני ההגשה
מעבר ל-91 יום תביעת נכות מעבודה, מענק או קצבה חודשית - איך נקבעת המשמעות הכלכלית - מה עובד טוב בוועדות ומה פחות - מפת החלטה פשוטה
ערוץ נוסף מתי ניתן לתבוע פיצויים ישירות מהמעסיק? - מתי שווה לבדוק תביעת רשלנות - הקיזוז שלא מעט נפגעים מגלים מאוחר - פרק הזמן לא קצר, אבל לא כדאי להירדם
התמונה המלאה ביטוחים פרטיים, עצמאים ומקרים מיוחדים - ביטוחים פרטיים שלא כדאי לשכוח - עצמאים ופגיעה בדרך לעבודה - מקרים שבהם צריך לעצור ולבדוק עוד ערוץ
סיכום אסטרטגי כיצד למקסם את הפיצוי הכולל שלך - מה בדרך כלל עובד נכון - מה בדרך כלל פוגע בתיק
מבוא נפצעתי בעבודה, מי דואג לי עכשיו?
המצב הרגשי אחרי תאונת עבודה מוכר מאוד. מצד אחד יש פגיעה פיזית. מצד שני, תוך שעות מתחילים לעסוק בשכר, היעדרות, טפסים, קופת חולים, ומי אמור לשאת בעלות. ברוב המקרים, אין גוף אחד ש"סוגר הכול".

בפועל פועלים כאן שלושה צירים שונים. הראשון הוא המעסיק, שמולו מתחיל הדיווח המיידי והטיפול הראשוני. השני הוא המוסד לביטוח לאומי, שמשלם דמי פגיעה ובהמשך עשוי לדון גם בנכות מעבודה. השלישי הוא ערוצי פיצוי נוספים, כמו תביעת רשלנות נגד מעסיק או תביעה לפי פוליסה פרטית, אם קיימת.
הטעות הנפוצה היא להתייחס לכל אחד מהם בנפרד. זו גישה חלקית. בתיק נכון צריך לחשוב כמו מי שמנהל תביעה, לא כמו מי שרק ממלא טפסים. צריך לשאול לא רק אם יש זכאות, אלא מה מגישים קודם, מה מתעדים, מה לא ממהרים לחתום, ואיך לא יוצרים סתירות בין הגרסאות.
כשלקוח שואל "תאונת עבודה מי משלם", התשובה המדויקת היא: תלוי באיזה שלב אתם נמצאים, מה משך ההיעדרות, אם נותרה נכות, ואם קיימת גם אחריות של גורם נוסף.
יש גם צד פרקטי פשוט מאוד. בימים הראשונים לא צריך לריב על כל הסוגיות בבת אחת. צריך לבסס גרסה עובדתית מסודרת, לקבל מסמכים נכונים, ולמנוע טעויות שמאוחר יותר קשה לתקן. מי שפועל מסודר מההתחלה, מגיע לעמדת פתיחה טובה יותר מול כל גוף משלם.
שלושת מקורות התשלום שצריך לבדוק
המעסיק. אחראי לתשלום הראשוני ולהנעת הדיווח.
הביטוח הלאומי. אחראי למסלול ההחלפה הזמנית של השכר ובהמשך גם לשאלת נכות מעבודה.
ביטוח פרטי או תביעת נזיקין. רלוונטיים כשיש פוליסה מתאימה או כשהפגיעה נגרמה ברשלנות.
מה חשוב להבין כבר עכשיו
שאלה | התשובה המעשית |
|---|---|
האם יש משלם אחד בלבד | לא. לעיתים יש כמה גורמים במקביל |
האם מספיק לדווח למעסיק | לא. הדיווח הוא רק ההתחלה |
האם כל מסלול עומד בפני עצמו | לא תמיד. יש חפיפה, קיזוזים והשפעה הדדית |
האם כדאי להמתין ולראות | בדרך כלל לא. עיכוב יוצר חוסרים וסתירות |
התחנה הראשונה חובות המעסיק ביום הפגיעה ובימים שאחרי
ברגע שהתרחשה התאונה, המעסיק הוא התחנה הראשונה. לפי המידע המשפטי הרלוונטי לישראל, המעסיק מחויב לשלם את שכר יום התאונה, ורק לאחר מכן נכנס הביטוח הלאומי למסלול דמי הפגיעה, כפי שמוסבר בסקירה על תשלום לאחר תאונת עבודה. זה נשמע פשוט, אבל בשטח דווקא השלב הזה מייצר הרבה בעיות.
לא מעט עובדים שומעים אחרי פגיעה משפטים כמו "קח ימי מחלה", "נראה אחר כך", או "אם ביטוח לאומי יאשר אז נטפל". זו לא דרך נכונה להתחיל תיק. אם מדובר בתאונת עבודה, צריך לדווח עליה ככזו, ולא להחליק אותה למסלול אחר רק כי זה נוח יותר למערכת.
מה לדרוש מהמעסיק מיד
הדבר הראשון הוא דיווח מיידי וברור. לא שיחת מסדרון, לא הודעת ווטסאפ קצרה בלי פירוט. צריך למסור למעסיק מה קרה, מתי, איפה, ובאילו נסיבות. אחר כך צריך לוודא שהאירוע מתועד גם במסמכי מקום העבודה.
הדבר השני הוא המסמך שפותח את הדלת מול הביטוח הלאומי. המעסיק צריך למסור את הטופס המתאים לצורך המשך התביעה. בלי השלב הזה, הרבה נפגעים מגיעים לטיפול רפואי בלי רצף מסמכי תקין, ואז מתחילות שאלות מיותרות על עצם הקשר לעבודה.
כלל מעשי: אל תצאו מנקודת הנחה ש"כולם כבר יודעים". אם לא נרשם מועד, מקום, ואופן הפגיעה, בהמשך יהיה מי שיטען שהאירוע לא דווח בזמן או לא קרה כפי שתיארתם.
מה לא עובד טוב מול מעסיקים
יש שלוש טעויות שחוזרות כמעט בכל תיק בעייתי:
דחיית הדיווח. עובד מחכה כמה ימים כי "אולי זה יעבור". אחר כך מופיעה מחלוקת על מועד הפגיעה.
ניסוח עמום. נכתב שנפגעתם "במהלך היום", בלי לציין פעולה, מפגע, כלי עבודה, או עד.
שימוש אוטומטי בימי מחלה. כשמדובר בתאונת עבודה, דמי הפגיעה מחליפים את דמי המחלה, והמעסיק לא אמור לנכות ימי מחלה שנצברו.
למי שנמצא ממש בתחילת הדרך, כדאי לעבור גם על מדריך הפעולות הראשונות אחרי פגיעה בעבודה בעמוד תאונת עבודה מה עושים. המטרה היא לא רק להגיש תביעה, אלא לבנות תיק שלא יקרוס בגלל חוסר תיעוד בסיסי.
בדיקת בסיס קצרה מול המעסיק
נושא | מה צריך לוודא |
|---|---|
יום התאונה | שהשכר שולם כנדרש |
דיווח | שהאירוע דווח באופן מפורט ומסודר |
מסמכים | שהועבר הטופס הנדרש להמשך טיפול |
ימי מחלה | שלא נגרעו אוטומטית במקום מסלול תאונת עבודה |
המסלול המרכזי קבלת דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי
כאן רוב הנפגעים מתחילים להרגיש אם המערכת עובדת לטובתם או לא. דמי פגיעה הם התשלום שנועד להחליף הכנסה בתקופת ההחלמה הראשונית. לפי המידע המשפטי המובא בהסבר על תשלום בתאונת עבודה, דמי הפגיעה משולמים בדרך כלל בשיעור של 75% מההכנסה הממוצעת ב־3 החודשים שקדמו לפגיעה, ועד 91 ימים. באותו מקור מוסבר גם הכלל המעשי שמבלבל הרבה עובדים: אם ההיעדרות היא פחות מ־12 ימים, התשלום מתחיל מהיום השלישי. אם היא ארוכה יותר, נקודת הפתיחה משתנה.

הנקודה החשובה היא שדמי פגיעה אינם "בונוס" ואינם מחווה. זו זכות שצריך להפעיל נכון. בפועל, הרבה דחיות או עיכובים לא נובעים מהיעדר פגיעה, אלא ממסמכים רפואיים לא מדויקים, גרסה עובדתית חסרה, או פער בין מה שנכתב אצל הרופא לבין מה שנמסר למעסיק.
איך המסלול הזה עובד בפועל
כדי לקבל דמי פגיעה צריך לבנות רצף פשוט אבל מדויק:
דיווח למעסיק. לוודא שהאירוע הוגדר כתאונת עבודה.
אישור רפואי. שהמסמך הרפואי קושר את ההיעדרות לפגיעה.
הגשת תביעה. לצרף את המסמכים הנכונים ולהימנע מסתירות.
מעקב אחרי הזכאות. לא להניח שההגשה לבדה מסיימת את העבודה.
את תביעת דמי הפגיעה צריך להגיש בתוך 12 חודשים ממועד התאונה, כפי שמוסבר במדריך על פיצויים במקרה של תאונת עבודה. זו לא המלצה משרדית. זה מועד שיכול להשפיע ישירות על עצם הזכאות.
כלל 12 הימים שחשוב להבין נכון
זה אחד המקומות שבהם אנשים מתבלבלים, ולעיתים גם מקבלים הסבר חלקי.
היעדרות עד 12 ימים. יש ימי המתנה, והזכאות מתחילה רק מהיום הרביעי לפי ההסבר על דמי פגיעה לנפגע עבודה.
היעדרות מעל 12 ימים. במצב כזה, לפי הנתונים המאומתים שנמסרו לעיל, הביטוח הלאומי משלם מהיום שלמחרת הפגיעה.
המשמעות הפרקטית ברורה. אורך ההיעדרות אינו רק שאלה רפואית. הוא משפיע גם על תחילת התשלום ועל גובה ההחלפה הזמנית של השכר.
רבים מגישים את התביעה כאילו מדובר בפעולה טכנית. זו טעות. בתיקי עבודה, הניסוח של המסמכים הראשונים קובע לא פעם איך הביטוח הלאומי יקרא את כל האירוע.
למי שצריך הכוונה ממוקדת על ההליך עצמו, אפשר לעיין גם במדריך על תביעת ביטוח לאומי בתאונת עבודה.
מה לרכז לפני ההגשה
מסמך או פעולה | למה זה חשוב |
|---|---|
דיווח מסודר למעסיק | יוצר נקודת פתיחה עובדתית |
אישור רפואי ראשוני | קושר בין הפגיעה לבין ההיעדרות |
תיעוד המשך טיפול | מראה רצף רפואי ולא אירוע חד פעמי |
פרטי עדים או מקום האירוע | מסייע אם מתעוררת מחלוקת על עצם התאונה |
מעבר ל-91 יום תביעת נכות מעבודה, מענק או קצבה חודשית
יש פגיעות שלא נגמרות בתקופת ההחלמה הראשונית. כאן השאלה כבר לא רק "מי משלם עכשיו", אלא איך ממירים פגיעה מתמשכת לזכאות ארוכת טווח. אם המצב הרפואי נמשך מעבר לתקופת דמי הפגיעה, עוברים למסלול של קביעת דרגת נכות מעבודה.

זה השלב שבו ועדה רפואית נכנסת לתמונה. העובד כבר לא נבחן רק לפי עצם קרות התאונה, אלא גם לפי ההשלכה הרפואית שנותרה לאחר ההחלמה או בתום התקופה הזמנית. בפועל, זהו שלב שמחייב הכנה מדויקת יותר, כי אחוזי הנכות שקובעים כאן מתורגמים ישירות לסוג התשלום.
איך נקבעת המשמעות הכלכלית
לפי ההסבר על רמות הנכות בתאונת עבודה, החוק מבחין בין שלוש תוצאות עיקריות:
פחות מ־9% נכות צמיתה. אין תשלום נוסף.
בין 9% ל־19%. בדרך כלל משולם מענק חד פעמי.
מ־20% ומעלה. בדרך כלל משולמת קצבת נכות חודשית.
זו חלוקה שחייבים להבין מראש. יש לקוחות שמגיעים לוועדה עם תחושה כללית שהם "עדיין לא בסדר", אבל בלי מסמכים רפואיים ממוקדים שמתרגמים את המגבלה לתמונה רפואית ברורה. בוועדה זה לא מספיק.
מה עובד טוב בוועדות ומה פחות
מה שעובד הוא הכנה עניינית. מסמכים עקביים, תיאור מדויק של המגבלות, ורצף רפואי שמראה שהפגיעה לא חלפה אלא הותירה נזק.
מה שלא עובד הוא הופעה לוועדה מתוך מחשבה ש"הרופאים כבר יראו". הם רואים את מה שמוגש, את מה שמתועד, ואת מה שאפשר לעגן ברשומה רפואית.
אם אתם לא מצליחים לחזור לאותה עבודה, או שאתם עובדים אבל עם מגבלות ברורות, צריך שהחומר הרפואי ישקף את זה באופן נקי ומסודר. אחרת, הבעיה קיימת בחיים עצמם אבל לא תמיד קיימת בתיק.
מפת החלטה פשוטה
דרגת נכות שנקבעה | התוצאה הכלכלית |
|---|---|
פחות מ-9% | אין תשלום נוסף |
9% עד 19% | מענק חד פעמי |
20% ומעלה | קצבה חודשית |
במקרים של נכות של לפחות 10% עשויה גם להיפתח זכאות לשיקום מקצועי במימון הביטוח הלאומי, לפי סקירה על מסלולי תשלום אחרי תאונת עבודה. זו נקודה חשובה במיוחד לעובדים שלא יכולים לחזור לאותו תפקיד או לאותו סוג מאמץ.
ערוץ נוסף מתי ניתן לתבוע פיצויים ישירות מהמעסיק?
הביטוח הלאומי לא בודק אשם כדי לשלם דמי פגיעה או לדון בנכות. אבל זה לא אומר ששאלת האחריות נעלמת. אם התאונה נגרמה בגלל התרשלות של המעסיק, ייתכן שיש גם תביעת נזיקין נפרדת.
זו יכולה להיות סביבת עבודה לא בטוחה, ציוד לקוי, היעדר הדרכה, שיטת עבודה מסוכנת, או התעלמות ממפגע ידוע. לא כל תאונה מצדיקה תביעה כזו, אבל כשיש רשלנות, אסור לפספס את הערוץ הזה. הוא נועד לכסות נזקים שלא תמיד מקבלים מענה מלא במסלול של הביטוח הלאומי בלבד.
מתי שווה לבדוק תביעת רשלנות
כדאי לבדוק לעומק את האפשרות הזו אם הפגיעה קרתה בנסיבות שבהן היה אפשר למנוע את התאונה באמצעים סבירים. לפעמים הראיה כבר נמצאת במקום העבודה: דיווח קודם על מפגע, הנחיה חסרה, סרטון מצלמה, או עדות של עובד אחר.
מניסיוננו, ביטוחי חבות של מעסיקים לא "ממהרים להודות" ברשלנות. הם בודקים אם יש סתירות, אם העובד פעל בניגוד להוראות, ואם אפשר להציג את האירוע כתאונה כללית שאיש לא אחראי לה. לכן השלב של איסוף הראיות המוקדם קריטי.
הקיזוז שלא מעט נפגעים מגלים מאוחר
בתביעת נזיקין נגד המעסיק עולה כמעט תמיד שאלת הקיזוז. המשמעות המעשית היא שסכומים שהתקבלו מביטוח לאומי עשויים להילקח בחשבון בתביעת הנזיקין. זה לא אומר שלא כדאי לתבוע. זה כן אומר שצריך לנהל את התיק מתוך ראייה כוללת של כל מקורות הפיצוי.
במילים פשוטות, מי שמסתכל רק על "עוד תביעה" מפספס את החשיבה הנכונה. צריך לבדוק מה מתקבל מכל מסלול, מה ינוכה, ומה עדיין נשאר לתבוע. זו בדיוק הנקודה שבה ניהול משפטי אסטרטגי משנה תוצאה.
לפעמים השאלה אינה אם יש תביעה נגד המעסיק, אלא אם יש דרך להוכיח אותה נכון בלי לפגוע בשאר המסלולים.
פרק הזמן לא קצר, אבל לא כדאי להירדם
לפי המידע על תשלום אחרי תאונת עבודה ותביעות נלוות, תקופת ההתיישנות המקובלת נגד המעסיק היא 7 שנים. זה נשמע הרבה, אבל בתיקי רשלנות הזמן עובד נגד הראיות. עדים שוכחים, מסמכים נעלמים, ומקום העבודה משתנה.
לכן ההמלצה המעשית היא לא לחכות לסוף הדרך מול הביטוח הלאומי כדי להתחיל לחשוב אם הייתה גם רשלנות. הבדיקה הזו צריכה להתחיל מוקדם, גם אם ההחלטה על הגשת תביעה תתקבל מעט אחר כך.
התמונה המלאה ביטוחים פרטיים, עצמאים ומקרים מיוחדים
לא כל נפגע נכנס לדגם הפשוט של שכיר שנפצע בתוך המפעל בשעת עבודה רגילה. יש עובדים עם פוליסות פרטיות, יש עצמאים, ויש פגיעות שאירעו בדרך לעבודה או בחזרה ממנה. כאן בדיוק הרבה מדריכים מתקצרים, למרות שדווקא במקרים האלה יש הרבה כסף וזכויות על הפרק.

ביטוחים פרטיים שלא כדאי לשכוח
אם קיימת פוליסה רלוונטית, אפשר לעיתים לתבוע גם אותה. זה עשוי להיות ביטוח אובדן כושר עבודה, ביטוח תאונות אישיות, ביטוח קבוצתי דרך מקום העבודה, או פוליסה אחרת שנותנת כיסוי למצב שנוצר.
הבעיה היא שרבים לא בודקים בכלל מה יש להם. הם מניחים שאם התאונה הוכרה כתאונת עבודה, זה המסלול היחיד. בפועל, פוליסה פרטית פועלת לפי תנאי החוזה שלה, ולא במקום הביטוח הלאומי.
לתביעה נגד חברת ביטוח פרטית קיימת תקופת התיישנות מקובלת של 3 שנים, לפי הסקירה על תביעה נגד מעסיק או ביטוח פרטי. זה חלון זמן קצר יותר מזה שקיים מול המעסיק, ולכן חשוב לא לדחות בדיקה של הפוליסות.
עצמאים ופגיעה בדרך לעבודה
לפי המידע על זכויות עובדים שנפגעו בתאונת עבודה, עובד עצמאי זכאי רק אם שילם ביטוח לאומי כחוק. זו נקודה בסיסית, אבל היא משנה הכול. עצמאי שלא הסדיר את המעמד שלו בזמן, עלול למצוא את עצמו במחלוקת כבר בשלב ההכרה.
אותו מקור מסביר גם שפגיעה בדרך לעבודה או בחזרה ממנה עשויה להיות מוכרת, אבל רק אם לא הייתה סטייה משמעותית מהמסלול. זה מסוג המקרים שבהם הפרטים הקטנים חשובים מאוד. עצירה פרטית, סידור אישי, או שינוי מסלול לא מוסבר עלולים להפוך תיק פשוט לתיק שמתנהל על שאלת ההכרה עצמה.
מקרים שבהם צריך לעצור ולבדוק עוד ערוץ
יש לכם פוליסה דרך העבודה או באופן פרטי. אל תניחו שהיא לא רלוונטית.
אתם עצמאים. בדקו מייד את מצבכם מול הביטוח הלאומי.
התאונה הייתה בדרך לעבודה או בחזרה. נסחו בזהירות את מסלול הנסיעה והנסיבות.
קיים צד שלישי מעורב. לעיתים יש גם תביעת נזיקין נגד גורם שאינו המעסיק.
בדיוק בשלב הזה אפשר להיעזר גם בליווי של משרד עורכי דין וגישור שרון גליק ושות', שמטפל בתביעות תאונות עבודה מול הביטוח הלאומי, בוועדות רפואיות, ובבדיקה מקבילה של מסלולי פיצוי נוספים. לא כל תיק צריך את כל הערוצים, אבל כל תיק נכון צריך לפחות לבדוק אותם.
סיכום אסטרטגי כיצד למקסם את הפיצוי הכולל שלך
השאלה "תאונת עבודה מי משלם" נשמעת פשוטה, אבל התשובה האמיתית מורכבת. לפעמים המעסיק משלם קודם, אחר כך הביטוח הלאומי נכנס, ובהמשך עולה אפשרות לנכות מעבודה, לתביעת רשלנות, או להפעלה של פוליסה פרטית. מי שמסתכל רק על תשלום אחד, רואה רק חלק מהתמונה.
המורכבות האמיתית היא לא רק בזכאות. היא בתיאום. לפי המידע על דמי פגיעה לנפגע עבודה, כשיש מעסיק, ביטוח לאומי וביטוח פרטי גם יחד, עולות שאלות של קיזוזים, סדר תביעות, ומצבים שבהם תשלום מהמעסיק עלול להפוך לחוב אם התביעה לביטוח לאומי נדחית. זה בדיוק המקום שבו טיפול חלקי יוצר נזק אמיתי.
מה בדרך כלל עובד נכון
לשמור על גרסה אחידה. אותו אירוע צריך להופיע באותו אופן מול המעסיק, הרופא, הביטוח הלאומי וחברת הביטוח.
לאסוף מסמכים בזמן אמת. לא לחפש בדיעבד אישורים, עדים או תיעוד.
לבדוק את כל הערוצים במקביל. לא רק מה זמין עכשיו, אלא מה עשוי להשפיע על הפיצוי הכולל.
לחשוב קדימה על קיזוזים. לפעמים תשלום מהיר הוא נכון. לפעמים צריך קודם להבין את ההשלכות.
מה בדרך כלל פוגע בתיק
הגשה חפוזה עם מסמכים חסרים. חתימה על גרסה לא מדויקת. המתנה ארוכה מדי מתוך תקווה שהכול "יסתדר". והטעות החוזרת ביותר, טיפול בכל גוף בנפרד בלי יד מכוונת אחת שרואה את כל המערכת.
אם נפגעתם בעבודה, אין סיבה להתמודד עם זה לבד. אתם לא אמורים לנחש איך חברת ביטוח תפרש מסמך רפואי, איך ועדה תקרא מגבלה תפקודית, או מתי נכון לפתוח מסלול נוסף. זו עבודה משפטית לכל דבר.
אם נפגעתם בעבודה ואתם רוצים להבין לא רק מי משלם עכשיו אלא איך למצות נכון את כל מקורות הפיצוי, אפשר לפנות למשרד עורכי דין וגישור שרון גליק ושות'. המשרד מלווה נפגעי תאונות עבודה מול המעסיק, המוסד לביטוח לאומי, ועדות רפואיות, ותביעות נלוות, תוך בחינה של סדר הפעולות והשלכות הקיזוז בין המסלולים.

תגובות