הודעה מוקדמת לפני פיטורים: כמה ימים מגיעים לפי ותק
עובד בשכר חודשי בשנה הראשונה אצל אותו מעסיק זכאי ליום הודעה מוקדמת אחד לכל חודש עבודה, בשנה השנייה ל-14 ימים ועוד יום לכל שני חודשי עבודה באותה שנה, ומהשנה השלישית ל-21 ימים ועוד יום לכל שני חודשי עבודה. זה הכלל שממנו נגזר כל חישוב של הודעה מוקדמת לפני פיטורים, וכל השאר הוא יישום שלו על התאריכים המדויקים שלכם.
הטלפון מצלצל ביום חמישי אחר הצהריים. המנהל אומר שנאלצים להיפרד, שהמשכורת האחרונה תיכנס בסוף החודש, ושהודעה בכתב תגיע מחר. ברגע הזה מתחילות להיערם שאלות מעשיות הרבה יותר מכל סעיף בחוזה: כמה ימים באמת מגיעים לי, האם אני צריך להתייצב לעבודה עד אז, ומה קורה אם המעסיק רוצה שאפסיק כבר מחר בבוקר. שלושת אלה הם בדיוק הדברים שהחוק מסדר, ולכן שווה לעבור עליהם לפי הסדר.
תוכן עניינים
כמה ימי הודעה מוקדמת מגיעים לפי ותק
הבסיס לכל חישוב הוא חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס״א-2001, שיצר בישראל מסגרת מחייבת ואחידה יחסית לסיום יחסי עבודה. החוק מחייב מעסיק שמבקש לפטר עובד למסור הודעה מוקדמת בכתב, ובה צריכים להופיע גם יום מסירת ההודעה וגם המועד שבו הפיטורים נכנסים לתוקף. החובה אינה חד-צדדית: גם עובד שמתפטר נדרש למסור הודעה מוקדמת בהתאם לכללים שבחוק. מי שמתפטר בלי הודעה מגלה מהר מאוד שהכלל עובד גם לכיוון ההפוך.
החוק מבחין בין עובדים המקבלים משכורת חודשית לבין עובדים המקבלים שכר לפי שעה או יום, וכן בין שנות הוותק. לעובד בשכר חודשי, במהלך שנת העבודה הראשונה, נקבעה תקופה של יום אחד לכל חודש עבודה. בשנת העבודה השנייה 14 ימים בתוספת יום לכל שני חודשי עבודה באותה שנה. בשנת העבודה השלישית 21 ימים בתוספת יום לכל שני חודשי עבודה. ההסדר מבוסס על שני נתונים מדידים בלבד: אופן תשלום השכר ומשך הוותק אצל אותו מעסיק.
שנת ותק | כלל החישוב | דוגמה |
|---|---|---|
שנה ראשונה | יום אחד לכל חודש עבודה | 3 חודשי עבודה = 3 ימים |
שנה שנייה | 14 ימים ועוד יום לכל שני חודשי עבודה באותה שנה | 4 חודשי עבודה = 16 ימים |
שנה שלישית ומעלה | 21 ימים ועוד יום לכל שני חודשי עבודה באותה שנה | 6 חודשי עבודה = 24 ימים |
שכר לפי שעה או יום | מסלול נפרד שקבוע בחוק, לפי ותק ולפי סוג השכר | איננו מחושב לפי טבלת השכר החודשי |
למה הדוגמאות בטבלה נראות "לא עגולות"
כי התוספת נספרת בזוגות חודשים, לא בחודשים בודדים. מי שעבד ארבעה חודשים בשנה השנייה נמצא מעל בסיס 14 הימים בשני חודשים מלאים, ולכן 14 ועוד 2 שווה 16. מי שעבד חמישה חודשים יקבל עדיין 16, ומי שהשלים שישה ימים בחודש השישי משלים זוג נוסף ומגיע ל-17. את החישוב עושים על החודשים המושלמים באותה שנת ותק, לא על הוותק הכולל בקריירה.
מאיזו נקודה מתחילה שנת הוותק
שנת הוותק נמדדת אצל אותו מעסיק, מיום תחילת העבודה ועד יום השנה. עובד שהתחיל ב-1 במרץ עובר לשנת ותק שנייה ב-1 במרץ של השנה שאחריה, ולא בינואר. זה המקום שבו נופלות הטעויות התכופות: מדלגים על יום עבודה אחד, מצרפים חודש שלא הושלם, או מחשבים לפי שנת קלנדרית. כל אחת מהטעויות האלה מזיזה את התוצאה בימים שלמים.
כלל עבודה: חשבו קודם את שנת הוותק, אחר כך את מספר החודשים המושלמים באותה שנה, ורק בסוף את מספר הימים. הסדר הזה מונע את רוב הטעויות.
מה קורה למי שמקבל שכר לפי שעה או יום
החוק מפריד בין המסלול החודשי למסלול השעתי, ולכן טבלת הימים שלמעלה לא חלה על מי שמקבל שכר לפי שעה או יום. בשכר שעתי או יומי צריך לבדוק את המסלול שנקבע בחוק ואת אופן החישוב שמתאים לאותה מתכונת העסקה. אם אתם בשכר כזה, בקשו מהמעסיק את החישוב בכתב, עם מספר הימים ומספר הימים שנגרעו, כדי שלא תגלו בדיעבד שהפעילו עליכם טבלה של עובד חודשי.
איך מנסחים הודעה מוקדמת שתקפה
הודעה מוקדמת אינה רק דרישה פורמלית. לפי ההנחיות הרשמיות שפורסמו בעקבות החוק, מדובר בתקופה שבה יחסי העבודה ממשיכים להתקיים, אלא אם המעסיק מוותר על עבודת העובד ומשלם תמורתה. בתקופה הזו העובד ממשיך להעמיד את עצמו לרשות העבודה, והמעסיק ממשיך לספק את תנאי העבודה שהעובד היה זכאי להם לפני מתן הודעת הפיטורים. הטעות הגדולה היא להתייחס להודעה כהודעת פרידה בעל פה, בלי מסמך שאפשר לבדוק אותו.
כתבו את ההודעה בכתב. החוק דורש כתב, ולכן הודעה בעל פה קשה מאוד להוכיח ביום שבו מתעוררת מחלוקת. גם אם ההודעה נמסרה בשיחה, דאגו שתגיע אחריה בשורה כתובה.
ציינו את יום מסירת ההודעה. ממועד המסירה נספרת התקופה, ולכן תאריך חסר הוא התקלה השכיחה ביותר. בלי תאריך מסירה אין נקודת התחלה לחישוב.
ציינו את המועד שבו הפיטורים נכנסים לתוקף. זה התאריך שאליו משווים את מספר הימים. אם כתוב "עד סוף החודש" בלי תאריך מדויק, בקשו תאריך מדויק.
רשמו את מספר הימים במפורש. חשבו אותו לפי שנת הוותק ולפי סוג השכר, וכתבו אותו כמספר: 16 ימים, 24 ימים, 3 ימים. מספר מפורש מאפשר להשוות אותו לכלל.
ודאו שהתקופה ניתנת בפועל או משולמת. או שהעובד ממשיך לעבוד עד התאריך, או שהמעסיק מוותר על העבודה ומשלם את השכר הרגיל בעד הימים שלא ניתנו. מצב שבו לא קורה אף אחד מהשניים הוא הבעיה.
שמרו הוכחה למסירה. עותק חתום, אישור קבלה בדואר רשום או צילום של ההודעה בתאריך שבו נשלחה. ההוכחה הזו היא מה שמאפשר לדבר על תאריכים בלי להתווכח על הזיכרון.

השלב הרביעי הוא זה שדורש את תשומת הלב הרבה ביותר, כי הוא היחיד שמצריך חישוב ולא רק ניסוח. הודעה שמציינת תאריך התחלה ותאריך סיום אבל לא מציינת את מספר הימים שנגזר מהם משאירה את הבדיקה בידיים של המעסיק בלבד. הודעה שמציינת גם את המספר מאפשרת לכם להשוות אותו לטבלה שבסעיף הקודם בתוך דקה.
שמרו את ההודעה, את אישור המסירה ואת התלוש האחרון באותה תיקייה. אלה שלושת המסמכים שמהם נבנה כל חישוב של תקופה.
מה ממשיך לחול בתקופת ההודעה
השאלה המעשית הראשונה שכל עובד שואל היא האם הוא צריך לבוא לעבודה למחרת. התשובה הכללית היא כן, כל עוד לא סוכם אחרת. חומר ההסברה הרשמי של משרד החינוך מציין כי התקופה נקבעת לפי הוותק וסוג המשכורת, וכי עד למועד הסיום העובד ממשיך לעבוד באותו היקף ובאותה רצינות שנדרשו ממנו קודם לכן, בעוד המעסיק ממשיך לספק את תנאי העבודה הקיימים.
מבחינת העובד, המשמעות היא שהיום שאחרי ההודעה נראה כמו היום שלפניה: אותן שעות, אותו מקום, אותה מערכת הרשאות. יחסי העבודה אינם מסתיימים ברגע מסירת ההודעה, אלא במועד שנקבע בה. הודעת פיטורים אינה כשלעצמה מסיימת את העבודה באותו יום, אלא אם המעסיק מוותר כדין על העבודה בפועל ומשלם את הפיצוי המתאים.
מבחינת המעסיק, התקופה היא המשך של כל התנאים שהיו קיימים לפני ההודעה, כולל השכר והתנאים הנלווים שנקבעו בהסכם או בחוק. קיצור של התקופה בלי תשלום, או הפחתה של תנאי עבודה בתוך התקופה, הם בדיוק סוג הדברים שמתבררים אחר כך.
שתי שאלות שווה לשאול את עצמכם ביום הראשון של התקופה:
האם אני ממשיך להתייצב. אם כן, רשמו ביומן את שעות ההגעה, כי הן עשויות להיות רלוונטיות להמשך.
האם מה שאני מקבל זהה למה שקיבלתי קודם. השוו את התלוש בתקופה לתלושים שלפניה, סעיף אחרי סעיף.
לפני שההודעה נכנסת לתוקף, הוציאו צילום מסך או העתק של תנאי העבודה שלכם: שכר, היקף משרה, החזרי הוצאות, רכב, טלפון. כך ברור מה היה קיים ומה היה צריך להישמר.
פיצוי חלף הודעה מוקדמת ומתי משלמים אותו
יש שתי דרכים שבהן התקופה מתממשת: העבודה בפועל, או ויתור של המעסיק על העבודה ותשלום תמורתה. הכלל שמאחד את שתיהן הוא שהפיצוי בגין ימים שלא ניתנו מחושב לפי השכר הרגיל של אותה תקופה, ולא לפי סכום קבוע או אומדן. מכאן שהמספר שחשוב לבדוק הוא לא רק "האם שילמו", אלא "כמה ימים שילמו ובאיזה שכר יומי".
מצב | מה קורה לעבודה | מה משולם |
|---|---|---|
המעסיק נותן את מלוא התקופה | העובד ממשיך לעבוד ומקבל את תנאיו | שכר רגיל בעד התקופה כסדרה |
המעסיק מפטר מיד ללא תקופה | העובד אינו עובד בפועל בתקופה שלא ניתנה | שכר רגיל בעד הימים שלא ניתנו |
העובד מתפטר ללא הודעה מלאה | העובד מפסיק לעבוד לפני סוף התקופה | פיצוי בגובה השכר הרגיל בעד הימים החסרים, לפי העיקרון המקביל בחוק |
המעסיק מוותר על העבודה בפועל ומשלם תמורתה | העובד אינו מתייצב לעבודה בתקופה | שכר רגיל בעד התקופה שנקבעה |
השורה השנייה והשורה השלישית הן אלו שמייצרות את המחלוקות. בשורה השנייה הכסף נמצא אצל המעסיק, ולכן הוא זה שנושא בעלות של קיצור התקופה. בשורה השלישית הכסף נמצא אצל העובד, ולכן התפטרות בלי הודעה מלאה עלולה להפוך לדרישה כספית כלפיו. בשתי השורות אותו עיקרון: מה שלא ניתן בזמן, משולם בכסף לפי השכר הרגיל.
למה שווה לבדוק את החישוב לפני שמקבלים תשלום סופי
כי התשלום הסופי נראה כמו סכום אחד גדול, ובתוכו מעורבים רכיבים שונים: שכר אחרון, פדיון חופשה, פיצויי פיטורים ולפעמים גם חלף הודעה. מי שמסתכל רק על הסכום הכולל לא יודע אם רכיב ההודעה חושב נכון. מי שמפרק את הרכיבים ומשווה את מספר הימים לטבלה הראשונה מזהה פער מיד.
בדיוק בשביל זה קיים גם החישוב המקביל של חישוב פיצויי פיטורים, שמראה איך מרכיבים את התמונה המלאה של סיום העסקה ולא רק את רכיב ההודעה. חלף הודעה הוא רכיב אחד בתוך סכום גדול יותר, ובידוד שלו הוא הצעד הראשון בבדיקה.
מצבים מוגנים שבהם המועד דורש בדיקה נוספת
יש מצבים שבהם מועד הפיטורים אינו שאלה טכנית של ספירת ימים. הנחיות רשמיות בנושא פיטורים ותקופות מוגנות מצביעות על מגבלות הנוגעות לפיטורי משרתי מילואים, להוצאה לחופשה ללא תשלום ולפגיעה בתנאי עבודה בתקופות מוגנות. בנוסף, נוהלי שירות המדינה מדגימים שגם כאשר נמסרת הודעה מוקדמת, יש משמעות למועד שבו נמסרה, למועד כניסת הפיטורים לתוקף ולשאלה אם העובד נדרש להמשיך להתייצב.
הנקודה שמצריכה זהירות היא שהודעה שנמסרה בעל פה או בהודעת וואטסאפ מעוררת שאלה אם היא בכלל עומדת בדרישת הכתב. הודעה כזו לא נעלמת: היא נשמרת בטלפון, ולכן שווה לשמור אותה כמו שהיא, עם התאריך, ולא למחוק אותה מתוך כעס.

סטטוס העובד | מה לבדוק | מסמך לשמירה |
|---|---|---|
שירות מילואים | מגבלות על פיטורי משרת מילואים | אישור שירות המילואים |
הוצאה לחופשה ללא תשלום | האם נקבעה תקופה מוגנת | תלוש שכר וזימון לשימוע |
היריון או טיפולי פוריות | האם חלה תקופה מוגנת ומה ההיתר הנדרש | אישור רפואי או אישור טיפולים והודעת הפיטורים |
מחלה | האם ההודעה נמסרה בזמן הזכאות למחלה | אישור רפואי והתכתבות |
הודעה בעל-פה או בוואטסאפ | האם עומדת בדרישת הכתב | ההודעה המקורית והתאריך |
לצד הבדיקה הזו, שמרו תיק מסמכים מסודר: זימון לשימוע, הודעת פיטורים, אישורי מילואים או מחלה, תלושי שכר והתכתבויות. התיק הזה הוא מה שמאפשר להבחין בין פיטורים תקפים, פיטורים שדורשים היתר, לבין עילה לתביעה בגין הודעה מוקדמת או פיטורים שלא כדין. ההבחנה הזו לא נקבעת לפי טבלת ימים כללית, אלא לפי העובדות של המקרה.
סימן לעצירה: אם תקופת ההודעה חופפת למילואים, להריון, לטיפולי פוריות או לחופשה מוגנת, אל תסיקו מסקנה מהטבלה. זה בדיוק המקום שבו נדרשת בדיקה של העובדות לפני חתימה.
דוגמה מחושבת לעובד בשנה השנייה
ניקח מקרה אחד ונלווה אותו מההתחלה ועד הסכום. עובד בשכר חודשי שעובד אצל המעסיק ארבעה חודשים בשנה השנייה לוותקו. ארבעה חודשים הם שני זוגות חודשים מלאים, ולכן התוספת היא שני ימים מעל בסיס 14 הימים: 16 ימים בסך הכל. זה מספר הימים שאליו צריך להשוות את מה שהמעסיק מציע.
המעסיק מפטר אותו מיד, בלי תקופה ובלי תשלום. המשמעות היא שהחשיפה הכספית של המעסיק היא השכר הרגיל בעד 16 הימים שלא ניתנו. החישוב נעשה לפי שיטת חישוב השכר היומי הנהוגה במקום העבודה, וזו בדיוק הנקודה שדורשת תשומת לב, כי שיטות שונות מגיעות לתוצאות שונות.
לצורך המחשה בלבד, נניח שכר חודשי של 12,000 ש״ח ושכר יומי מחושב כ-12,000 חלקי 30, כלומר 400 ש״ח ליום. 16 הימים החסרים שווים אז 6,400 ש״ח. זו לא קביעה לגבי מקרה אמיתי, אלא הדגמה של השיטה: מספר ימים כפול שכר יומי.

אם אותו מעסיק משתמש בשיטה אחרת לחישוב השכר היומי, למשל חלוקה במספר ימי העבודה החודשיים, הסכום ישתנה. לכן בקשו את השיטה בכתב ובדקו אותה לפני חתימה. אותו עובד, אם המעסיק היה נותן את התקופה במלואה, היה ממשיך לעבוד 16 ימים נוספים, מקבל את תנאיו כרגיל, והפיטורים היו נכנסים לתוקף בתאריך שנקבע. אותה תקופה, שני מסלולים שונים לגמרי מבחינת הכסף.
שימו לב גם לנקודת התפר בין שנות ותק. אם ההודעה נמסרה ימים ספורים אחרי יום השנה, המספר משתנה כי שנת הוותק התחלפה והבסיס עלה. לכן בכל בדיקה חוזרים לשלושה נתונים: תאריך תחילת עבודה, תאריך מסירת ההודעה, ותאריך כניסת הפיטורים לתוקף.
לבדוק את ההודעה לפני חתימה על מכתב סיום
לפני שחותמים על מכתב סיום, השוו בין התאריכים והחישוב שמופיעים בו לבין תקופת ההודעה שמגיעה לכם. בדקו שהמכתב מציין מתי נמסרה ההודעה, מתי יחסי העבודה מסתיימים, ואם תעבדו בתקופת ההודעה או תקבלו תשלום במקומה.
אם פרט חסר או שמספר הימים אינו תואם לוותק ולסוג השכר, בקשו מהמעסיק לתקן את המכתב בכתב. אל תסתפקו בהבטחה בעל פה. אם יש נסיבות שעשויות להשפיע על מועד הפיטורים, או שאופן מסירת ההודעה אינו ברור, כדאי לבדוק את המקרה לפני שמסכימים לתאריך הסיום.
אפשר לעיין גם במידע על זכויות עובד שפוטר. משרד עורכי דין וגישור שרון גליק ושות' בעפולה מייצג לקוחות בכל ההליך, מרגע פתיחת התיק ועד לדיונים בבתי משפט. המידע במאמר אינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני או לחוות דעת משפטית.
משרד עורכי דין וגישור שרון גליק ושות' עוסק גם בדיני עבודה ומייצג לקוחות פרטיים ועסקים מכל רחבי הארץ. אפשר לפנות למשרד לבדיקת מכתב הסיום והמסמכים הנלווים לפני החתימה. פרטים נוספים על משרד עורכי דין וגישור שרון גליק ושות'.

תגובות