חוק הירושה החדש: המדריך המלא לשינויים ולהשפעות 2026

אדם נפטר בלי צוואה. בת הזוג שאיתו חי שנים בטוחה שהכול ברור, הילדים מניחים שהרכוש יישאר במשפחה, ואז מתחילות שאלות שלא עוסקות רק בכוונה אלא בהוכחה. מי נחשב בן זוג. איך רשומה הדירה. מה כתוב במסמכים הישנים. בשלב הזה כבר מאוחר לתקן.

לכן צריך לפעול לפני שיש משבר. הכותרת "חוק הירושה החדש" יוצרת רושם כאילו יש חוק אחד חדש שצריך להכיר. בפועל, המצב מורכב יותר. יש תיקונים, הצעות, פסיקה ועדכונים פרשניים, והמשמעות המעשית שלהם מורגשת בעיקר אצל ידועים בציבור, זוגות בפרק ב' ומשפחות שבהן הנכסים והזכויות מפוזרים בין כמה מסגרות.

במשרד אני רואה שוב ושוב את אותה נקודת כשל. אנשים בודקים אם יש להם צוואה, אבל לא בודקים אם הצוואה עדיין מתאימה לחיים שלהם היום. צוואה שנערכה לפני עשור, לפני נישואים שניים, לפני רכישת דירה משותפת או לפני פתיחת עסק, עלולה להשאיר חורים שיגיעו לבית המשפט בדיוק כשהמשפחה צריכה יציבות.

הדרך הנכונה היא לעבוד לפי רשימת בדיקה קצרה ומעשית:

רשימת פעולה קצרה וברורה

1. בדקו מה יקרה אם אין צוואה אל תניחו שהחוק יחלק את העיזבון כפי שאתם רוצים. אצל בני זוג לא נשואים, ובוודאי במשפחות מורכבות, הפער בין הציפייה לבין התוצאה עלול להיות גדול.

2. עברו על הצוואה הקיימת, אם יש כזו בדקו אם היא מתייחסת למצב המשפחתי הנוכחי, לכל הילדים, לבן או בת הזוג הנוכחיים, ולנכסים שנצברו בשנים האחרונות. צוואה ישנה איננה בהכרח צוואה טובה.

3. הסדירו את המעמד של ידועים בציבור במסמכים, לא רק בחיים עצמם חיים משותפים, חשבון משותף והיכרות של הסביבה עוזרים, אבל במחלוקת הם לא תמיד מספיקים. לעיתים נכון לערוך גם הסכם חיים משותפים, ולעיתים נכון לחזק את ההוכחה דרך מסמכים נוספים.

4. בדקו איך הנכסים רשומים בפועל דירה, חשבונות בנק, זכויות עסקיות, פוליסות, פנסיה וקופות. לא פעם הכוונה ברורה, אבל הרישום אומר משהו אחר. זה מקור קלאסי לסכסוך.

5. טפלו גם בשאלות כלכליות נלוות משפחות רבות שואלות לא רק מי יורש, אלא גם אילו חבויות או השלכות יכולות להופיע סביב העיזבון. בהקשר הזה כדאי לקרוא גם על מס ירושה בישראל והמשמעות המעשית לבני משפחה.

6. עדכנו מוטבים והוראות מחוץ לצוואה יש נכסים וזכויות שלא מוכרעים רק לפי הצוואה. אם לא עדכנתם מוטבים בקרן, בביטוח או בקופה, התוצאה עלולה לסתור את מה שחשבתם שסידרתם.

7. קבלו בדיקה משפטית נקודתית כשיש מורכבות נישואים שניים, ילדים מקשרים קודמים, נכס משותף עם בן זוג חדש, עסק משפחתי, ירושה שקיבלתם מההורים. בכל אחד מהמקרים האלה ניסוח כללי מדי יוצר בעיות.

מה בדרך כלל עובד ומה פחות

מה שבדרך כלל עובד הוא תכנון פשוט, עקבי ועדכני. צוואה ברורה. התאמה בין הצוואה לבין הרישום בפועל. מסמכים שתומכים במעמד של בן הזוג. בדיקה מחודשת אחרי שינוי משפחתי או כלכלי.

מה שפחות עובד הוא להסתמך על אמירות כמו "כולם יודעים מה רצינו" או "נסדר את זה בהמשך". בית המשפט לא מכריע לפי מה שהיה מובן בארוחות שישי, אלא לפי הדין, המסמכים והראיות.

המסר המעשי חד. אין כאן "חוק חדש" אחד שמחכה להסבר תיאורטי, אלא שורת שינויים ומגמות שמחייבים בדיקה מיידית של המצב האישי שלכם. מי שעושה את זה בזמן חוסך ליורשים שלו ויכוחים, עיכובים והוצאות, ובעיקר מגן על האנשים שהכי חשוב לו לשמור עליהם.

תוכן עניינים

• רשימת פעולה קצרה וברורה

• מה בדרך כלל עובד ומה פחות

• מבוא חוק הירושה החדש האם יש סיבה לדאגה

• ירושה בישראל יסודות החוק שכל אחד חייב להכיר - שתי הדרכים להורשה - למה הבסיס הזה חשוב כל כך

• מה באמת השתנה המדריך המלא לתיקונים בחוק הירושה - הכינוי מטעה אבל החשיבות אמיתית - מוקד השינוי הגדרת בן זוג - למה זה משנה בפועל

• כיצד התיקונים משפיעים על הצוואה והעיזבון שלכם - מתי צוואה ישנה כבר לא מספיקה - הסיכון האמיתי הוא לא רק משפטי

• דוגמאות מהחיים ירושה לפני ואחרי השינויים - דנה ויוסי ידועים בציבור ללא צוואה - משפחת כהן פרק ב עם ילדים מנישואים קודמים

• הצעדים הבאים שלכם איך להגן על עתיד יקיריכם - רשימת פעולה קצרה וברורה - מה בדרך כלל עובד ומה פחות

• שאלות נפוצות ותשובות קצרות על חוק הירושה - שאלות שעולות שוב ושוב

מבוא חוק הירושה החדש האם יש סיבה לדאגה

התשובה הקצרה היא כן, אבל לא מהסיבה שרבים חושבים. אין בישראל חוק חדש ונפרד שמחליף את כל דיני הירושה. חוק הירושה, תשכ"ה-1965, הוא עדיין המסגרת המרכזית שמסדירה את העברת העיזבון לאחר פטירה, והוא נחקק בכנסת בשנת 1965. לפי הסקירה על חוק הירושה, מדובר בחוק הקיים, ולא בחוק נפרד חדש.

הכינוי "חוק הירושה החדש" נולד משום שבשנים האחרונות יש הצעות לתיקונים, עדכונים ודיונים ציבוריים שמושכים תשומת לב רבה. לכן, מי שקורא כותרת על "שינוי בחוק" עלול לחשוב שהכול השתנה בן לילה. זה לא המצב. אבל זה גם לא מצב שאפשר להתעלם ממנו.

הדאגה המוצדקת נוגעת לשאלה אחרת לגמרי. האם המצב המשפחתי שלכם, כמו זוגיות ללא נישואין, משפחה בפרק ב', ילדים מנישואים קודמים או נכסים שרשומים בצורה מסוימת, עלול להביא לתוצאה שלא תואמת את הרצון שלכם אם לא תסדירו אותה מראש.

כלל מעשי: כשיש פער בין המצב האישי שלכם לבין התבנית המשפחתית הפשוטה של "זוג נשוי וילדים משותפים", לא כדאי להניח שהחוק הכללי יעשה בשבילכם את העבודה.

עוד טעות נפוצה היא לחשוב שצוואה ישנה "מספיקה כי כבר יש משהו במגירה". בפועל, מסמך משפטי שלא נבחן מחדש במשך שנים עלול להישאר תקף פורמלית, אבל לא לשרת עוד את המטרה שלשמה נערך.

מי שיקרא נכון את המפה המשפטית יבין שיש כאן פחות סיבה לפאניקה, ויותר סיבה לפעולה מסודרת.

ירושה בישראל יסודות החוק שכל אחד חייב להכיר

דיני הירושה בישראל פועלים כמו שתי דרכים שמובילות לאותו יעד. בסוף, צריך להכריע מי יקבל את העיזבון. השאלה היא באיזו דרך מגיעים לשם.

שתי הדרכים להורשה

הדרך הראשונה היא ירושה על פי צוואה. אדם קובע בחייו מי יירש אותו, באילו חלקים, ולעיתים גם באילו תנאים. זהו הכלי שמעניק שליטה אמיתית. לפי ההסבר המשפטי על חוק הירושה, החוק מעניק לאדם חופש כמעט מוחלט לצוות את רכושו למי שהוא רוצה, למעט עניין המזונות מן העיזבון.

הדרך השנייה היא ירושה על פי דין. היא חלה כאשר אין צוואה תקפה. אז החוק נכנס לתמונה וקובע מי היורשים. זה נשמע פשוט, אבל זה בדיוק המקום שבו נוצרות לעיתים הפתעות. החוק לא שואל מה "כנראה רציתם". הוא פועל לפי מנגנון קבוע.

יש עוד נקודה חשובה שרבים לא מכירים. לפי סעיף 3 לחוק הירושה, מי שנולד בתוך 300 ימים מיום הפטירה יכול לרשת את המנוח. הנתון הזה מופיע ב-סקירה על חוק הירושה והוראותיו, והוא ממחיש עד כמה החוק מתייחס גם למצבים משפחתיים מורכבים ולא רק לתמונה המשפחתית הרגילה.

למה הבסיס הזה חשוב כל כך

מי שמסתמך על ירושה על פי דין, מוותר למעשה על האפשרות לדייק. החוק מספק ברירת מחדל. ברירת מחדל היא פתרון סביר במצבים פשוטים, אבל היא לא תמיד פתרון נכון.

הדבר בולט במיוחד במצבים הבאים:

• זוגיות לא שגרתית. חיים משותפים ללא נישואין, פרידה ללא גירושין פורמליים, או משפחה חדשה בפרק ב'.

• נכסים לא מאוזנים. דירה אחת שנרכשה לפני הקשר, עסק משפחתי, או חשבון השקעות שאדם רוצה להוריש דווקא לילד מסוים.

• שיקולי הגנה. מצבים שבהם רוצים למנוע סכסוך, לקבוע מנגנון חלוקה ברור, או להגן על יורש פגיע.

צוואה טובה לא רק מחלקת רכוש. היא גם מפחיתה מרחב פרשנות, מקטינה חיכוך בין יורשים ומבהירה מה האדם באמת רצה.

מי שמבין את שתי הדרכים הללו מבין גם את מרכז הכובד של כל הדיון סביב חוק הירושה החדש. רוב הרעש הציבורי לא עוסק בעצם קיומה של צוואה, אלא בשאלה מה קורה כשאין אחת, ולמי יכיר החוק כבן זוג לצורך ירושה על פי דין.

מה באמת השתנה המדריך המלא לתיקונים בחוק הירושה

הסיבה המרכזית לכך שהביטוי חוק הירושה החדש תפס כל כך חזק, היא לא חוק חדש מן היסוד, אלא שינויים מוצעים שנוגעים לנקודות מאוד רגישות בחיים האישיים. בראשן עומדת השאלה מי נחשב בן זוג כשאין נישואין פורמליים.

הכינוי מטעה אבל החשיבות אמיתית

הציבור שומע "חוק חדש" וחושב על החלפת מערכת. בפועל, מדובר בתיקונים והצעות לתיקונים בתוך המסגרת הקיימת. זה הבדל חשוב. אבל מבחינת התוצאה המעשית, לפעמים תיקון ממוקד אחד משנה מציאות שלמה עבור אלפי משפחות.

הדוגמה הבולטת ביותר היא תזכיר תיקון שמרחיב את ההגדרה של בן זוג לעניין ירושה על פי דין. לפי תזכיר חוק הירושה תיקון מס' 19, ההצעה היא להכיר גם בבני זוג שמקיימים יחד משק בית משותף מתוך כוונה לקיום חיי משפחה במשך 3 שנים לפחות, גם אם אינם נשואים.

מוקד השינוי הגדרת בן זוג

זהו שינוי דרמטי משום שבירושה על פי דין, למעמד של בן זוג יש משקל עצום. כשאדם נפטר בלי צוואה, עצם השאלה אם מי שחי איתו יוכר כבן זוג יכולה לשנות את כל מבנה החלוקה.

לפני הרחבה ברורה בחוק, ידועים בציבור נדרשו לא פעם להוכיח את מעמדם. זה אומר מסמכים, ראיות, ולעיתים הליך משפטי לא פשוט. אם ההצעה תתקבל, חלק גדול מהוויכוח עשוי לעבור מהשאלה "האם בכלל הייתה זוגיות מוכרת" לשאלה ממוקדת יותר של עמידה בתנאים שנקבעו.

לפי אותו מקור, אם השינוי יתקבל, הוא יעניק זכויות ירושה אוטומטיות לידועים בציבור רבים שכרגע נדרשים להוכיח את מעמדם בבית המשפט. זו לא רק הקלה דיונית. זו עשויה להיות נקודת מפנה עבור זוגות שחיו כמשפחה לכל דבר, אבל לא נישאו.

למה זה משנה בפועל

הנושא הזה בוער במיוחד בגלל מציאות החיים. לפי הנתונים שהובאו ביחס לתזכיר החוק, יש בישראל עלייה של 18% בשנה האחרונה בפיצול זוגות לא נישאים, ורק 12% מהם מכינים צוואה או ייפוי כוח מתמשך. גם אם לא כל הנתונים הללו יתורגמו מיידית לכל מקרה משפטי, הם משקפים פער מסוכן בין אופי החיים בפועל לבין ההיערכות המשפטית.

המשמעות המעשית ברורה:

מצב	לפני ההכרה המורחבת	אם התיקון יתקבל
זוג לא נשוי ללא צוואה	עלול להידרש להוכיח מעמד	עשוי ליהנות מהכרה ברורה יותר
ילדים מנישואים קודמים	לעיתים יעמדו מול טענת זוגיות שנויה במחלוקת	יידרשו להתמודד עם מסגרת ברורה יותר
תכנון עיזבון	נשען יותר על מאבקים בדיעבד	נשען יותר על הסדרה מראש

כשמעמד בן הזוג לא ברור, הוויכוח לא נשאר עיוני. הוא נכנס לבית המשפט, לקשר בין הילדים, ולפעמים גם לניהול הבית עצמו.

לצד סוגיית בן הזוג, השיח הציבורי כולל גם עדכונים פרוצדורליים, דיגיטציה של הליכים והיבטים של ניהול עיזבון. אבל מבחינת רוב המשפחות, שאלת הזכאות של בן או בת זוג שאינם נשואים היא הלב האמיתי של העניין.

כיצד התיקונים משפיעים על הצוואה והעיזבון שלכם

השאלה החשובה איננה רק מה השתנה בדין, אלא מה זה עושה למסמכים שכבר יש לכם, או לכך שאין לכם מסמכים בכלל. שינוי חקיקתי או אפילו שינוי צפוי לא מבטל אוטומטית צוואה קיימת, אבל הוא בהחלט עשוי לשנות את נקודת הסיכון.

מתי צוואה ישנה כבר לא מספיקה

צוואה שנערכה לפני שנים יכולה להיות תקפה, ובכל זאת לא מתאימה. זה קורה כאשר החיים השתנו. זוגיות חדשה, פרידה, לידת ילדים, רכישת נכס, הקמת עסק או מעבר לחיים משותפים בלי נישואין. בכל אחד מהמצבים האלה, נוסח ישן עלול ליצור פער בין הכוונה לבין הביצוע.

הבעיה שכיחה במיוחד אצל מי שאומרים "הכול ברור במשפחה". דווקא במצבים כאלה, מוות בלתי צפוי חושף שמה שהיה ברור בשיחות סלון לא כתוב בשום מסמך מחייב.

אפשר לראות את זה גם בשאלות כלכליות רחבות יותר של תכנון עיזבון, מיסוי והשלכות נלוות, כפי שעולה מן המדריך בנושא מס ירושה בישראל. גם כאשר אין שינוי ישיר בעצם תוקף הצוואה, התכנון הכולל של העיזבון דורש ראייה רחבה ולא רק ניסוח טכני של שמות היורשים.

הסיכון האמיתי הוא לא רק משפטי

הסיכון המרכזי באי עדכון אינו רק תביעה משפטית. הוא גם יצירת מתח בין האנשים שאתם הכי רוצים להגן עליהם. בן זוג אחד משוכנע שהבית היה אמור להישאר לו. ילד מנישואים קודמים בטוח שההורה רצה חלוקה אחרת. אח או אחות נדרשים להתערב. מהר מאוד שאלה משפחתית הופכת למחלוקת.

במקרים של היעדר צוואה, הסיכון גדל. אם אתם חיים עם בן או בת זוג ללא נישואין, אי אפשר להסתפק בהנחה כללית שהקשר "יוכר". גם אם הדין ישתנה, עדיין עשויות להיות שאלות עובדתיות. ואם הדין לא יספיק במקרה שלכם, המשפחה תישאר עם ויכוח במקום עם פתרון.

רצוי לבדוק במיוחד אם אחד מהמצבים האלה מתאים לכם:

• עברתם לפרק ב'. זהו אחד המצבים הנפיצים ביותר בירושה.

• יש לכם ילדים מקשרים שונים. ניסוח כללי מדי כמעט תמיד יוצר חיכוך.

• אתם ידועים בציבור. בלי הסדרה מסודרת, אתם משאירים לאחרים להוכיח את חייכם המשותפים.

• יש לכם צוואה ותיקה. תאריך ישן אינו פוסל, אבל הוא בהחלט מדליק נורה.

מסמך ירושה טוב נבחן לא ביום החתימה, אלא ביום שבו אין כבר אפשרות להסביר "למה התכוונתי".

מי שפועל בזמן יכול לצמצם משמעותית את מרחב הסכסוך. מי שדוחה את הבדיקה, משאיר את הבעיה לדור הבא.

דוגמאות מהחיים ירושה לפני ואחרי השינויים

דוגמאות מעשיות עוזרות להבין מהר יותר מכל הסבר תיאורטי למה הדיון סביב חוק הירושה החדש מעורר כל כך הרבה עניין. לא מדובר רק בנוסח של סעיף. מדובר בבית, בחשבון בנק, בזכות מגורים, ובשאלה מי יצטרך להילחם על מה שאמור היה להיות מוסדר מראש.

דנה ויוסי ידועים בציבור ללא צוואה

דנה ויוסי חיו יחד שנים רבות, ניהלו משק בית משותף, שילמו הוצאות יחד, אבל מעולם לא נישאו. ליוסי יש אחות אחת, ואין לו ילדים. הוא לא ערך צוואה משום שהיה בטוח ש"ברור שדנה תקבל הכול".

במצב כזה, בלי מסמך מסודר, התוצאה תלויה לא רק בקשר שהיה בפועל אלא גם ביכולת להוכיח אותו. אם מעמד דנה כבת זוג יעמוד במחלוקת, ההליך עלול להפוך לעימות בין בת הזוג לבין משפחת המנוח.

אם ההרחבה המוצעת של הגדרת בן זוג תחול ותתאים לעובדות המקרה, לדנה עשויה להיות נקודת פתיחה טובה יותר. אבל גם אז, ההכרה אינה תחליף לצוואה. צוואה הייתה פותרת מראש את הוויכוח, מבהירה את רצון יוסי וחוסכת את שאלת ההוכחה.

משפחת כהן פרק ב עם ילדים מנישואים קודמים

רונית ואלון חיים יחד בפרק ב'. לאלון יש שני ילדים מנישואיו הראשונים. הדירה רשומה על שמו בלבד, ונוסח של צוואה ישנה שערך לפני שנים כבר לא משקף את המשפחה הנוכחית.

אם אלון ילך לעולמו בלי לעדכן את המסמכים, עלולות להיווצר כמה שכבות של מחלוקת. רונית תבקש להבטיח את המשך מגוריה ואת מעמדה כבת זוג. הילדים יבקשו להגן על חלקם בעיזבון. אם יש פער בין מה שאלון אמר בחייו לבין מה שכתוב בפועל, כל צד יפרש אחרת את רצונו.

במקרה כזה, גם שינוי בהכרה בבת זוג יכול להשפיע מאוד על נקודת המוצא, אבל הוא לא יפתור את כל השאלות. מה קורה עם הדירה. האם לרונית ניתנת זכות מגורים. האם הילדים מקבלים את הבעלות מיידית. האם חלוקת כספים נעשית באופן שווה או מובחן. את כל אלה החוק הכללי לא תמיד פותר לפי ההיגיון המשפחתי הספציפי.

משפחות בפרק ב' לא צריכות "צוואה סטנדרטית". הן צריכות מסמך שמכיר במורכבות, אחרת המורכבות תופיע בבית המשפט.

שתי הדוגמאות האלה מובילות לאותה מסקנה. ככל שהחיים שלכם פחות תבניתיים, כך גדל הצורך בהסדרה מדויקת מראש.

הצעדים הבאים שלכם איך להגן על עתיד יקיריכם

אחרי כל הדיון המשפטי, נשארת השאלה המעשית באמת. מה עושים עכשיו. התשובה היא לא "לחכות ולראות". תכנון ירושה טוב לא נשען על תקווה שהחוק יתיישר בעתיד עם החיים שלכם. הוא נשען על פעולה ברורה בהווה.

רשימת פעולה קצרה וברורה

הצעד הראשון הוא לבדוק אם יש צוואה, ואם היא עדיין מתאימה. לא רק אם היא חתומה. אם היא עדיין משקפת את המציאות.

הצעד השני הוא להבין את מעמד בן או בת הזוג. אצל זוגות נשואים זה לרוב פשוט יותר. אצל ידועים בציבור, חשוב במיוחד לתעד את החיים המשותפים ולא להשאיר את כל שאלת ההכרה למועד מאוחר.

הצעד השלישי הוא לחבר בין צוואה לבין מסמכים משלימים. מי שמסדיר ירושה צריך לעיתים להסדיר גם עניינים של כשירות וקבלת החלטות בחיים, לא רק לאחר הפטירה. במקרים רבים נכון לבחון גם בקשה לצו ירושה כדי להבין איך ההליך מתבצע כשאין צוואה, ומה המשמעות של השארת הדברים לברירת המחדל.

מה בדרך כלל עובד ומה פחות

מה שעובד הוא נוסח ברור, מותאם למבנה המשפחה, שנערך לאחר בירור אמיתי של הנכסים והכוונות. לפי ההסבר על חוק הירושה וההתנגדות לצוואה, החוק מעניק חופש כמעט מוחלט לצוות את הרכוש, אך גם קובע הליך משמעותי של התנגדות לצוואה. עוד צוין שם כי צוואה שנוסחה באופן מקצועי וברור, תוך התייעצות עם עורך דין, מקטינה משמעותית את הסיכויים להתנגדות מוצלחת ומבטיחה שהרצון האמיתי של המצווה יתממש.

מה שפחות עובד הוא אחד מהבאים:

• להוריד נוסח כללי מהאינטרנט. זה אולי נראה חסכוני, אבל בדרך כלל לא מטפל במצבים של פרק ב', ידועים בציבור או נכסים מורכבים.

• להסתפק בהבטחות בעל פה. בני משפחה זוכרים דברים אחרת, במיוחד כשמעורבים כאב וכסף.

• לדחות בגלל אי נוחות. הדחייה לא מפשטת את הבעיה. היא רק מעבירה אותה ליורשים.

המלצה מקצועית: אם יש לכם זוגיות ללא נישואין, ילדים מקשרים קודמים, או נכסים משמעותיים, אל תסתפקו בצוואה "בסיסית". דרוש מסמך שמותאם בדיוק למבנה המשפחתי שלכם.

בסופו של דבר, תכנון נכון לא נועד רק לחלק רכוש. הוא נועד למנוע מלחמה מיותרת בתוך המשפחה.

שאלות נפוצות ותשובות קצרות על חוק הירושה

שאלות שעולות שוב ושוב

האם יש בישראל באמת חוק ירושה חדש נפרד?לא. הכינוי הציבורי מטעה. המסגרת המשפטית המרכזית היא עדיין חוק הירושה משנת 1965, ולצדה יש תיקונים, הצעות ותזכירים.

האם ידועים בציבור יורשים אוטומטית?לא תמיד. זו בדיוק אחת הסוגיות שנמצאות בלב התיקונים המוצעים. מי שחי ללא נישואין לא צריך להניח שהזכויות שלו יוכרו בלי קושי.

האם צוואה גוברת על ירושה על פי דין?בדרך כלל כן. זו הסיבה שצוואה היא הכלי המרכזי לשליטה בתוצאה, במקום להסתמך על ברירת המחדל של החוק.

האם אפשר להתנגד לצוואה?כן. התנגדות לצוואה היא הליך משפטי משמעותי, ולכן חשוב שהצוואה תהיה מנוסחת היטב, ברורה ומתאימה לנסיבות.

מה קורה עם צוואה שנערכה בחו"ל?התשובה תלויה בנסיבות, בצורה שבה נערכה הצוואה ובקשר שלה לדין הישראלי. במצבים כאלה לא כדאי להסתפק בהשערה, אלא לבדוק את המסמך פרטנית.

מה לגבי נכסים דיגיטליים, חשבונות ברשתות חברתיות וקבצים בענן?המציאות המשפטית מתפתחת, אבל מבחינה מעשית נכון להתייחס גם לנכסים דיגיטליים כחלק מתכנון העיזבון ולא להשאיר את הנושא פרוץ.

מה עדיף, צוואה בלבד או גם ייפוי כוח מתמשך?אלה כלים שונים. צוואה עוסקת במה שיקרה לאחר הפטירה. ייפוי כוח מתמשך עוסק במה שיקרה אם תאבדו יכולת לקבל החלטות בחייכם. במקרים רבים, נכון לבחון את שניהם יחד.

---

אם המונח חוק הירושה החדש העלה אצלכם ספק לגבי הצוואה, מעמד בן או בת הזוג, או ההגנה על הילדים והמשפחה, זה הזמן לבדוק את הדברים בצורה מסודרת. משרד עורכי דין וגישור שרון גליק ושות' מלווה לקוחות בעריכת צוואות, תכנון עיזבון, ייפוי כוח מתמשך וטיפול בסוגיות משפחתיות רגישות, בגישה אישית, בהירה ומעשית.